מתעניינים יקרים!
אתר קה"ל החדש נמצא בשלבי פיתוח ראשוניים. חלק מן המדורים עדיין חסרים והמידע עשוי להיות חלקי או חסר. האתר יושלם בשבועות הקרובים.
קה"ל - קבוצת הורים לילדים שלמים

זה חשוב לבן הזוג

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה". האדם שבאנו עמו בברית הנישואין לפני זמן לא רב, מהווה כעת מכשול מסוים, וויכוח התגלע בינינו בשאלה מהותית. חילוקי דעות עם בן הזוג בנוגע למילת הרך הנולד הם תופעה נפוצה מאוד. כ-40% מהפונים לקה"ל, עושים זאת על רקע חילוקי דעות עם בן הזוג. חלק מהפונים אף מציינים כי זוהי אחת המריבות הקשות שידעו עם בן הזוג אי-פעם. אף שמדובר בנושא מהותי, הגורם לא אחת למריבות קשות, מעטים הם הזוגות שטרחו לדון מבעוד מועד בשאלה זו, ובמקרים רבים בני הזוג מגבשים דעה בעניין רק לאחר היוודע מין העובר.

בני זוג פותרים מחלוקות ביניהם לעתים קרובות על דרך הפשרה. כל אחד מוותר מעט, ונפגשים באמצע הדרך למען שלום בית והמשך החיים המשותפים. זו דרכה של הזוגיות. בשאלת מילת התינוק, לא ניתן להגיע לפשרה. ישנן רק שתי אפשרויות: לחתוך, או לא לחתוך... כל אחת מן האפשרויות בהכרח תספק את רצונו של צד אחד ותבטל לחלוטין את רצונו של הצד האחר.

בהרכבי בג"ץ, מספר השופטים הינו תמיד אי-זוגי - זאת על מנת למנוע אפשרות של חוסר הכרעה משפטית. בזוגיות, לעומת זאת, המצב הפוך. בהחלטות שצריכות להתקבל על ידי זוג - לעולם לא תתקיים החלטת רוב...

חוסר הסכמה עם בן הזוג איננו סיבה למילה בפני עצמו, אלא גורם נוסף, בעל "זכויות שוות" בגידול הילד וקבלת החלטות לגביו, המחזיק באחד או יותר מהטיעונים האחרים המצדדים במילה. כצעד ראשון, מומלץ לברר את הטענות לעומקן בנחת ובקשב רב, ולוודא היטב שאלו הן הסיבות האמיתיות ולא רק תירוצים. לעתים, חשיפת הסיבות האמיתיות דורשת "קילוף" של סיסמאות ופחדים שאינם מקור הבעיה. ככלל, מומלץ לעניין בהסברים הנוגעים לאותן סיבות שבן הזוג מחזיק בהן, ולדאוג לייצג את הנושא נאמנה מולו.

ייתכן שתרצו להיפגש עם הורים שחוו לבטים דומים לשלכם, ייתכן שתרצו ללמוד עוד על הנושא ולפעמים, אם הלידה איננה קרובה, עדיף להניח לנושא לתקופה ולדון בו מאוחר יותר. הפנמת רעיון ההימנעות ממילה, לימוד הנושא, תוך הצורך להשליך הצידה שכבה עבה של מוסכמה קולקטיבית ודעות קדומות, הוא עניין הדורש זמן והבשלה. בני זוג שהזדעזעו בתחילה מהרעיון שלא לחתוך את הילד, מוצאים את עצמם לעתים כעבור שנתיים במפגש קה"ל כשהם מנסים לפקוח את עיני הנוכחים ולהסביר להם עד כמה המילה פסולה מבחינה מוסרית... למעשה, כל מתנגדי המילה עברו את השלב הזה במוקדם או במאוחר. כולם נולדו וחונכו למציאות שבה כל תינוק עובר את הטקס בסמוך ללידתו, והתחילו בשלב כזה או אחר להרהר אחרי המנהג. גם בן הזוג שלך מגיע מאותו הרקע וזקוק לאותו תהליך.

ולבסוף - ייתכן מאוד שבסופו של יום לא תגיעו להסכמה, ובן הזוג לא יראה את הנושא עין בעין איתכם. במצב זה, תצטרכו להחליט מהי "ברירת המחדל" שלכם. את הנושא לא ניתן להכריע בהצבעת רוב, וקרוב לוודאי שלא תהיו מעוניינים להכריעו בהטלת מטבע... עירוב של בני משפחה נוספים לרוב לא יביא לפתרון המחלוקת, וסביר להניח כי רק יגביה את הטונים הצורמים שלה. לא אחת, בן הזוג המתנגד למילה מרגיש ש"חובת ההוכחה" מונחת על כתפיו, ואם לא יצליח במשימתו - ייאלץ לוותר. זוהי תפישה כנועה המהווה בפני עצמה מעין כניעת-משנה למה שנתפש כתכתיב חברתי וכברירת המחדל. אם לנסות להכריע באופן אובייקטיבי, הרי שבמחלוקת כזו, המסקנה המתבקשת היא בחירה באפשרות ההפיכה מבין השתיים. ניתן להציג זאת כאי-הסכמה, שמסקנתה המתבקשת היא השארת הבחירה בידי הילד לכשיגדל.