מתעניינים יקרים!
אתר קה"ל החדש נמצא בשלבי פיתוח ראשוניים. חלק מן המדורים עדיין חסרים והמידע עשוי להיות חלקי או חסר. האתר יושלם בשבועות הקרובים.
קה"ל - קבוצת הורים לילדים שלמים

קרישת הדם ביום השמיני היא מיטבית

אמנם לא מדובר בטיעון המהווה חיזוק של ממש בשיקול בדבר ביצוע ברית מילה, אלא לכל היותר בטיעון המציע מועד מיטבי לביצועה בהינתן העובדה כי היא מבוצעת בכל מקרה, אולם טיעון זה מושמע תדירות כחיזוק-לכאורה לצורך בביצוע המילה ואף מוצגת לא אחת כמעין "הוכחה" לנכונות המצווה הדתית גם בפרספקטיבה מדעית מודרנית.

ראשית, כלל לא ברור מהם אותם מחקרים הטוענים לכאורה לקשר כזה. ברור כי אין מציאות אחת נכונה לכל התינוקות, ואף אם ישנו מועד "מיטבי" שכזה הוא משתנה מילד אחד לאחר. הספרות המדעית כלל לא מצביעה על מועד כזה, ולא קיימת כל המלצה לערוך טיפולים רפואיים אחרים כלשהם דווקא ביום השמיני1 (ומה גם שבתנאי רפואה מודרנית, אין ספק כי חשיבות מנגנון קרישת הדם הטבעית פחותה משמעותית מניתוחים הנערכים בתנאי שדה מאולתרים).

עם כל זאת, גם אם אכן ישנו ממצא מדעי כזה או אחר המצביע בממוצע על עדיפות כלשהי בביצוע המילה דווקא ביום השמיני - אין להסיק מכך דבר וחצי דבר על אמיתותה ה"מדעית" של המצווה או על הידע הרפואי המופלג שהיה לכותב אותה מצווה (בין שנכנה אותו "אלוהים" ובין שאנו מניחים שמדובר בטקסט מעשה ידי אדם). כלל לא מן הנמנע כי כותבי המצווה בימי קדם ערכו סטטיסטיקות על קבוצות גדולות של נימולים במועדים אקראיים, ומצאו כי מבין אלו הנימולו ביום השמיני לחייהם מספר מקרי המוות היה נמוך יותר. מדובר ביכולת מדעית שהייתה קיימת באותה עת, והיא איננה מצריכה כל הבנה רפואית או ביולוגית של מנגנונים כאלו ואחרים לצורך מימושה אלא איסוף של הנתונים הנראים לעין בלבד.

בנוסף לכך אנו מציעים הסבר נוסף, שאיננו רפואי-מדעי כלל: התורה נוקבת במועד ספציפי ו"בל-יעבור" לביצוע ברית המילה על מנת שלא לאפשר להורים החוששים לדחות בכל פעם את המעשה "למחר" או "ליום אחר" ולהתמסמס בסופו של דבר. ההלכה אף מחמירה מאוד במועד זה ומחייבת את שמירתו ברוב המקרים גם במקרה שצריך לקיים את הברית בשבת או ביום הכיפורים. נראה כי ברור הן לכותבי התורה והן למפרשיה, כי כל הקלה בחומרתו של המועד עלולה להביא ל"מדרון חלקלק" שיביא הורים רבים שלא לבצע את ההליך כלל. הרמב"ם אף מציע כי בגיל זה הפעולה קלה יותר עבור ההורים משום שאינם אוהבים עדיין את תינוקם כמו ילד בן שנה או בן שש, ונמוך יותר הסיכוי ש"יחוסו" עליו מפאת אהבתם אותו. הרמב"ם טוען כי אם היה על ההורים לבצע מעשה זה כעבור שנתיים או שלוש - זה היה מחייב את ביטול המצווה בגלל חמלת האב2. מדובר בהסבר שהוא ללא ספק די מזעזע, אך יש בו ככל הנראה מן האמת.

אף אחד משני ההסברים האחרונים איננו מסביר מדוע דווקא היום השמיני ולא השישי הוא האחד-עשר, אולם הם מסבירים מדוע התורה בחרה לנקוב יום ספציפי ולא להשאיר את העניין פתוח לפרשנות והעדפה אישית.