מתעניינים יקרים!
אתר קה"ל החדש נמצא בשלבי פיתוח ראשוניים. חלק מן המדורים עדיין חסרים והמידע עשוי להיות חלקי או חסר. האתר יושלם בשבועות הקרובים.
קה"ל - קבוצת הורים לילדים שלמים

אז איך הכל התחיל?

רבים סבורים כי מקורה של המילה הוא בדת היהודית. זאת ככל הנראה משום שזוהי התרבות העתיקה ביותר שנהוגה בה מילת גברים ועודנה קיימת. עם זאת, מקורה של המילה כלל איננו יהודי. המילה החלה להתבצע בתרבויות שונות באפריקה ובאסיה לפני האלף השלישי לפנה"ס1.

במקורה, כללה המילה חיתוך סמלי בלבד של קצה העורלה. בתקופה ההלניסטית, הייתה מקובלת התפישה היוונית אשר האדירה והעריצה את גוף האדם הטבעי והעירום. לפי תפישה זו, ברית המילה היהודית נתפשה כפגיעה באותו סמל והשחתתו. פעילויות ספורט רבות נערכו אז בעירום מלא, ויהודים אשר ביקשו להשתתף בהן נתקלו בבעיה ונדחו בשל מילתם. חלק מן היהודים משכו את עורלותיהם מטה על מנת לדמות להן מראה של עורלה שלמה (אלו המכונים "המושכים בעורלתם"), ומן אותה תקופה, הוחמרה באופן משמעותי המילה היהודית ומאז מבוצעת בה כריתה מלאה של העורלה כולה.

ברית מילה בהלכה

כאמור, במקורה כללה המילה היהודית חיתוך חלקי של קצה העורלה בלבד. כיום מבוצעת הסרה מלאה של העורלה כולה. הליך זה כולל ארבעה שלבים עיקריים: הפרדה, חיתוך, פריעה ומציצה.

הפרדה

עור העורלה צמוד באופן טבעי לעטרה ומגן עליה (כפי שציפורן צמודה לאצבע). העור נפרד באופן טבעי מהפין בשנות חייו הראשונות של הפעוט (ולעתים רק לקראת גיל ההתבגרות). מילה בגיל ינקות מחייבת הפרדה של העור מהעטרה באמצעי מכני. בשלב זה משחיל המוהל חפץ חד לפתח העורלה ופושט את עור העורלה מאיבר המין בתנועה סיבובית. להמחשת הפעולה על איבר מוכר, נסו לדמיין החדרה של סכין שטוחה מתחת לציפורן, וסיבוב מלא שלה סביב הציפורן לצורך ניתוקה מהבשר.

חיתוך

השלב השני כולל משיכה של העור כלפי חוץ וחיתוך שלו.

פריעה

הפריעה היא השלב שבו המוהל חושף את בשר העטרה. מבחינה הלכתית, זהו שלב הכרחי בברית המילה. באופן מסורתי נעשית הפריעה באמצעות ציפורן ארוכה וחדה שהמוהלים מגדלים במיוחד עבור מטרה זו. מקצת המוהלים מבצעים פעולה זו באמצעות כלי יעודי.

מציצה

השלב האחרון של המילה, המציצה, היא מציצה פיזית באמצעות פיו של המוהל המוצץ דם טרי מאיבר מינו של התינוק. מאמינים אדוקים מקפידים על קיום מצווה זו באמצעות מגע פיזי ישיר בין פיו של המוהל לאיבר מינו המדמם של התינוק, אולם זרמים מתונים יותר מעדיפים כיום לקיים מצווה זו באמצעי סטרילי המפריד ביניהם.

הליך זה (כאשר מבוצע באופן ישיר) חושף הן את המוהל והן את התינוק לסיכוני זיהום קשים ולמחלות מדבקות שונות (בהן הרפס, צהבת נגיפית, איידס ועוד). מעת לעת מדווח על מוות של תינוקות רכים עקב זיהומים כאלה.

סיכוני המילה ונזקיה

המילה חושפת את התינוק לשלל סיכונים קלים וקשים. חלקם מידיים, ועשויים לדרוש טיפול רפואי מיידי, ואחרים עשויים להופיע בטווח הארוך כעבור חודשים או שנים. זאת, להוציא כמובן את הנזק המכוון הנגרם ע"י המילה - אובדן העורלה. לקריאה נוספת על הנזקים הישירים והמכוונים הנגרמים עקב אובדן העורלה מומלץ לקרוא גם על העורלה ותפקידיה

דימום

הדימום הוא אחד הסיבוכים הנפוצים של המילה, וגם אחד המסוכנים שבהם. דימום חריג שאינו מפסיק מעצמו מופיע אצל כ-2% מהנימולים. הדימום עלול לגרום להלם ועלול להיות מסכן חיים.

זיהום

היצרות פתח השופכה

ידוע כי היצרות פתח השופכה היא תופעת לוואי העלולה להיגרם כתוצאה מהמילה, ואין לה כל קשר למיומנות המוהל או לאופן שבו בוצעה המילה, אלא ככל הנראה לחשיפה של העטרה ומגע ישיר שלה עם החיתול. התופעה מצריכה ביצוע של ניתוח-תיקון. לרוב מדובר בניתוח פשוט יחסית, אולם יש לציין כי בילדים, הוא מחייב הרדמה כללית. מדובר בסיבוך נפוץ מאוד המוערך ב-3 עד 10 אחוזים מסך הבנים הנימולים2.

חיתוך יתר

חיתוך יתר מתייחס לטווח רחב יחסית של נזקים אפשריים. חיתוך יתר קשור בדרך כלל לעבודה בלתי מקצועית של המוהל. במקרים קיצוניים חיתוך כזה עלול להוביל לנמק ולנשירה של חלקים נוספים מאיבר המין ולנכות תפקודית (ובעיקר מינית) צמיתה, אך מקרים חמורים פחות ונפוצים הרבה יותר של חיתוך יתר גורמים למתיחה של העור וכאבים בזמן זקפה ולתופעת "פין שעיר" - משיכה של שיער כלפי גזע הפין בעקבות מחסור בעור.

נמק

מדובר בסיבוך שאינו שכיח באופן יחסי, והגורם העיקרי לו (אך בפירוש לא היחיד) הוא חבישה הדוקה מדי או חבישה לזמן ממושך מידי.